לדב גולדמן היקר ולבני משפחתו היקרים,

שלום לך דב היקר. אנחנו לא מכירים, ובכל זאת, ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, אני מבקשת לכתוב לך כמה מילים מהלב:

שמי תמר יוכפז, אני תלמידת כיתה ו' בבית הספר "ברנר" בגבעתיים. 

קראתי אודותיך וכל מה שניתן היה למצוא ברשת האינטרנט – למדתי שנפלת ביום ו' באב תש"ט (1.08.1949). 

איני יודעת מה קרה לך ומה גרם לדבר הנורא הזה לקרות. בנוסף הבנתי ששירת בצה"ל בחיל הרפואה שזה בעצם אומר שעזרת לחבריך במקרה של פציעה או מחלה, ובעצם אני מסיקה מכך שאתה בן אדם שאוהב מאוד לעזור, לסייע לזולת והאמת שגם אני כזאת. 

מאוד מצער אותי לדעת שאיני יכולה לקרוא עליך עוד, ולדעת עליך עוד פרטים – מי היו בני משפחתך? מה היו החלומות שלך? איך התגייסת, ומדוע דווקא לחיל הרפואה, ואיך נפלת? 

אני רוצה להגיד לך תודה על תרומתך למדינה, שהיא התרומה הגדולה ביותר שאפשר להעלות על הדעת. אני מניחה שאתה היית חלק מדור הקמת המדינה, דור המייסדים, שבלעדיו לא הייתה לנו את המדינה.

עכשיו אני מעוניינת לפנות אליכם, בני המשפחה היקרים של דב - קודם כל אני רוצה לומר לכם שאני משתתפת בצערם, אני בטוחה שלא פשוט להתמודד עם אובדן כזה, ואני מעריכה אתכם ומחזקת אתכם כמה שאפשר. ובעיקר שתדעו, שאנו הדור של היום, ובכלל כל אזרחי ישראל לעולם לא נשכח מה החיילים והחיילות שלנו עשו בשבילנו ובשביל המדינה כולה!                                   

אני מצדיעה לך דב ולבני משפחתך.

 

תמר יוכפז.

​

​

מקום מנוחתו בית העלמין האזרחי קרית שאול.

ת.נ.צ.ב.ה